חותמו של הקב"ה אמת - בעניין סברת יש ברירה מאליה

חותמו של הקב"ה אמת

מנחם משה פלאם ע"פ אא"ז הרב שלמה המגיד מלוצק זצ"ל

מדבר שקר תרחק. עת לעשות לה'! הפרו תורתך! ע"פ הפשט הפשוט - פירושו כי צריך לתקן כאשר רואים שהתורה מופרת. אמנם ר"י ור"ל למדו מכאן שניתנו הדברים להיכתב, במשמעות: לפעמים צריך להפר את התורה כדי לעשות (גיטין פ' הניזקין, ור' נתן בירושלמי על אותה משנה אומר כך במפורש: "מסרס אני המקרא"). ואני בעניי על פי שני אלו כותב. הן לפי הפשט הפשוט, והן שעל שום כך ניתנו הדברים להיכתב.

ויפן כה וכה - ובמקום שאין אנשים השתדל. אין אני ח"ו פוגע בצדקתו של איש מרבותינו בני זמננו, אך כפי הנראה אלו "אף פעם לא חלבו פרה". כדברי הרב אריה בינה ז"ל בבחרותו לאחד מגדולי הדור, שנתן תשובה לגבי חליבה בשבת, אשר אי אפשר היה להולמה עם המציאות. ואותו הגדול שיבחו על העמדתו על האמת.

ראשית דבר, אזכיר תהילות ה' - כמה הזהיר האריז"ל בכתביו ע"י הרח"ו בעניין הרחקת ההגשמה מהקב"ה, וכמה שיש לנו להרחיק מההגשמה.

ושלא נסבור שהוא אדם, או יצור, ושיש לו איברין, ושהוא מדבר. אין לו דמות הגוף ואינו גוף. ופעולותיו נראים בעולם - מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית.

על סברת ה"ברירה" הנקרא גם "אבולוציה": שלמה המלך ע"ה אמר "וסלף בוגדים - ישדם" והתורה הקדושה אומרת: ובחוקותיהם לא תלכו. (פר' אחרי מות - בקריאה ליוה"כ)

עלינו, העם היהודי ומנהיגיו הצדיקים ההולכים בדרכי ה' להיות מונחים על פי תומת ישרים. אמת ויציב ונכון וישר, אמרו חכמי ארץ אשכנז בהתנצלם שלא עלו בימי עזרא. ואמר רבי חנינא חותמו של הקב"ה אמת.

אמנם נכון שבימינו יש "אתאיסתים" - המכחישים אמונה בכל כח עליון, ולדבריהם "עולם כמנהגו נוהג, לית דין ולית דיין". ולכאורה הם הנושאים דגל "הברירה הטבעית". אלא שלא כך הוא.

מי שהגה את הגישה האבולוציונית עשה זאת מתוך אמונה עמוקה באמת שבתנ"ך. וכך רבים מהגילויים המדעיים, ובראשם הגילויים האחרונים בפיסיקה ומתמטיקה שרבים מהם נעשו בידי יהודים - ולא בכדי.

חלק ניכר ממה שהנחה את מחשבותיו של איינשטיין היה עניין ה"אחדות והייחוד". סברת ה"מפץ הגדול" באה אמנם מהתבוננות בתופעת טבע, שהכוכבים מתרחקים כולם אל מחוץ למרכז אחד. אבל המחשבה והסברה ניטעה שם על ידי פרשת בראשית, במוחו של אלכסנדר פרידמן. ואכן לאורך הדורות חכמי תכונה רבים וביניהם היותר ידועים היו יהודים או צאצאי יהודים, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (פר' ואתחנן).

הסילוף על ידי אלו שמכחישים את חובתנו בעולם הזה, לא תמיד היה בצד "הנכון של המדע". למשל: לפני מאה חמישים שנה נסב ויכוח גדול סביב השאלה האם יש או אין "סינפסה" - מרווח בין סוף ה"גנגליון" - השורש הארוך של תאי העצבים, לבין תא העצב הבא. ה"ויטליסטים" - אלו שטענו שיש "נשמה" אמרו שיש מרווח. ואילו ה"טבעיים" טענו שלא נראה שום רווח, והכל הבל ואחיזת עיניים. דא עקא, שעם השנים התגלה שללא ספק ישנו רווח, שרווח זה הוא מרכזי בתפקוד העצבים, ושברווח זה נכנסים חומרים שונים הגורמים ל"פקודות" שונות להמסר. כמובן שה"טבעיים" מיד דלגו לצד של "יש רווח". ורווחה היתה להם. אם כן רואים אנו שעניין האמת אינו עניין לעניין הדעות והאמונות. גם לא עבור הצד ה"מדעי". עניין האמת הוא עניין האמת. וצריך לברר את האמת לאמיתו כפי שהורה לנו ר' חייא בר רב מדפתי בעניין מעשה בראשית (בפ' יציאות השבת, העניין נלמד ממשה רבנו ע"ה).

ואף הנאצים יסדו על סברת ה"ברירה הטבעית" את "תורת הגזע" המטונפת מוסרית ומטופשת מדעית. וכל בר דעת בימי ההריגה היה שואל את עצמו: איך ניתן השלטון בידי טפשים שכאלו. ואיך טפשים כאלו נוצחים חכמים כל כך מהעולם - "אם לא כי צורם מכרם". אלא שיש לדעת שב"ה לא עזבנו אלקינו, ולבסוף, עם סיום המלחמה, הכירו כל העולם, לפחות לפי הנראה לארבעים שנה, בנפסדות הדעות הללו. אמנם כעת צצים שוב, הן בינינו והן בין האומות.

בכלל, המדע עד לפני שני עשורים היה לדת, הקובעת התנהגות ומוסר, כפי שהוכיחה החוקרת מרי מידגלי, במאמריה על התייחסות המערב לבעלי חיים, ומתוך התבוננות בפרקי הסיום של ספרי הפיסיקה והמדע מן התקופה, הרואים את האדם כמרכז ה"התפתחות" וכבעל החשיבות היחידה בעולם, מכיוון שהוא בעל "השכל" העליון היחיד. "לא ירחק היום" טענו הספרים, "והאדם יכבוש את הטבע כולו כולל החלל החיצון, ואנו ניצור סוג חדש של אדם, חזק ובריא יותר מכל מה שהיכרנו עד כה, כשכל הטכנולוגיה לרשותו, כך שיוכל לעשות כל אשר ברצונו". בינתיים יצאה לעולם הפוסט מודרני סברת התוהו, כולם צודקים ואין אמת אחת, ובעצם אין אמת כלל. "והאמת נעדרת" על ידי שנעשית עדרים עדרים.

לפני חמש מאות ושמונה עשרה שנה, ערב גירוש ספרד, רשם היהודי הגאון רבי משה אבן זכות מפה לשני אנשי כספים יהודים מפורטוגל, על פיו ניתן להגיע להודו על ידי נסיעה לקצה העולם בכיוון ההפוך, בבחינת תשר"ק. בשלש האניות שיצאו בתשעה באב ה'שנ"ב, היה רווח והצלה ליהודים האנוסים שהיו רוב במסע זה, ובראשם משיח קולון (המכונה קריסטוף קולומבוס). שמותם ומוצאם ידועים אחד לאחד ברשימות בית המלוכה הספרדי.

למסע זה התנגדו "חכמי" הנוצרים וקראו לזה "כפירה". "על פי התורה" - או נכון יותר הביבליא שלהם - "העולם שטוח", הם אמרו, ואין להתווכח עם זה.

הנס היה שר"מ אבן זכות לא קרא את התרגום של ר' שמואל אבן-תיבון להקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה. הקדמה זו מודפסת בש"ס וילנא באותיות זעירות בסוף מסכת ברכות, הש"ס שיש לכל אחד מאתנו בבית.

הרמב"ם מסביר שאם תבוא לאיש חכם שלמד את כל החכמות חוץ מאסטרונומיה (תורת הכוכבים) וטריגונומטריה (חשבון הנדסי ובלשון הרמב"ם תורת התשבורת) ותגיד לו: מה אתה אומר על כך שהשמש היא כדור שקוטרו 316 ו3/8 הפעם מקוטר כדור הארץ, וכדור הארץ היקפו 24 אלף מיל, אותו חכם יגיד לך שאתה משוגע.

"שהרי איך אפשר לקפוץ מכפי זרת מעל הארץ, ועוד...לראות אף את עצם השמש אי אפשר, אלא את זיוו בלבד"?!

אם כן איך "וידע את צורתו וגודלו והיקפו עד שיחשב בשלש שמיני הפעם?!" - "ויואמר: זה דבר שווא הוא שאין דוגמתו!!"

"אך ישוב אל הספרים המלמדים החכמות הנ"ל דבר דבור על אופניו, על פי הסדר,

עד שילמד ספרי החכמה הידועים רוצה לומר: ספר אלמגסטי הידוע,

ואז ישוב לו היות השמש והארץ כדור כמו אומרם שעתה יום ולא לילה."

כל זאת הרמב"ם ז"ל אמר כדי לדמות את מי שקופץ ללימוד תורה ללא הכנות מספיקות ומסיק מסקנות לגבי התורה שבכתב ובעיקר לגבי המדרשים והתורה שבעל פה.

אלא שלפני ר' אברהם ן זכותא (אבן זכות) היה כתב יד משובש שהיקף כדור הארץ 15,000. אילו היו יודעים שההיקף 24,000 לא היה מתמודדים עם זה, ולא יוצאים למסע הנ"ל.

כך או כך, חכמי היהודים מעולם לא נלחמו את מלחמות החשך של אלילי העמים.

ר' מרדכי יפה בעל הלבושים זצ"ל כותב בהקדמתו ללבושים, על לימוד חכמת התכונה (הכוללת את המתמטיקה הפיסיקה והאסטרונומיה):

גם אותו הגהתי כי גם הוא מוטעה מאד

ויען כי הוא כולל כל חכמת התכונה הצריכ׳ לכל תורני

ובפרט מצות עשה מן התורה שצוות׳ לקדש החד׳ ע״פ החשבון והראייה

כאשר ידוע שלא היה אחד מכל חכמי הסנהדרין בזמנם

יכול להיות נמנה לדבר מצוה ליכנס לסוד עיבור השנה או החדש

אם לא ידע בחכמת התכונ׳ ולידע בפרט מהלד החמה ולבנה ראשונה

ואגביהם מהלך שאר כוכבי הנבוכה וכוכבי המזלות

ועליה׳ אמ׳ הכתוב: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'

ע״כ הגהתיו גם אותו וכתבתי ביאורי׳ על פי ההלכה

גם על הפירוש שלו במקום שצריד ביאור לביאורו

גם קבעתי כל תמונ׳ ותמונה במקומה הראוי לה עם פירושה

למען יוכל להבינ׳ כל מי שהקדי׳ לו מעט בספרי התכונ׳

והם ספר "הכדו׳ הקצר" וקצת מספר "צורת הארץ בשערי׳ ופתחי׳"

המדברי׳ מתכונ׳ חמה ולבנה

ואז יקל עליו מאד ללמוד ההלכו' החמורו' ההמה

ר״ל קידוש החדש בספר הי״ד

ע״י ביאורי והגהתי והתמונו אש' קבעתי במקומן...

סוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה

עוד לפני שנתבונן בטבע וביקום, אתחיל בדברי רבותינו ז"ל, חז"ל, ראשונים, אחרונים, אחרוני אחרונים בעניין מעשה בראשית:

נתחיל מבראשית. התורה הקדושה אומרת לנו: ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. איך מגדירים כמה זמן זה יום? כיום עם השעון, זה "24 שעות" אבל על פי מה קובעים את השעון?

ובכן, על פי סיבוב כדור הארץ על צירו עד להגעה של השמש ל"אותו מקום". אך בעת "יהי אור", עדיין לא היו מאורות ברקיע.

אם כן כמה זמן ארך אותו היום? בואו נראה את מדרשי חז"ל.

ולעניין צורת אדם הראשון: אדם הראשון היה בעל עוקץ ונטלו. כלומר היה לו זנב. (כידוע לכל אחד מאתנו יש "עצם זנב" המוסתר תחת עורנו. מכה בעצם זו כואבת ביותר ועלולה אף לגרום שיתוק).

ונאמר: הקב"ה בונה עולמות ומחריבן. וראו כמה מרחיב על כך הזוהר ובכתבי האריז"ל.

וכן הוא אומר: כמה שעה של הקב"ה? .... כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור.

וכבר כתבו באחרונים על מעשה בראשית: "ואם פשוט הוא לכל הדיוט, אם כן מה סוד יש בו".

ואין צורך להאריך טרם נברר העניין במציאות.

ולברור האמת:

בעניין ההתפתחות: איש אינו מכחיש ההתפתחות של תינוק מתא בודד - זרע וביצית לאדם מלא היושב לפניכם עתה וכותב מאמר זה, או הקורא את עצם המאמר הזה.

במהלך התפתחות זו, איש לא מכחיש שיש שלבים, בהם העובר דומה מאוד לחיות קדומות.

במהלך התפתחות זו, איש לא מכחיש שכיום יכולים להתערב, ולגרום לרגל לצמוח במקום יד.

איש לא מכחיש שיש דמיון רב וגם שוני ידוע בין אדם לחיות שונות.

איש לא מכחיש כי הגוף בנוי תאים תאים, כולם באים מהתא הראשון.

ושלכל בעלי החיים מהרכיכות ועד לאדם וכן לכל הצמחים מהאיזוב ועד לארז יש מנגנון גדילה אחד, שהוא התא החי.

ושברמה המיקרוסקופית, לכל התאים הללו יש מנגנון כימי דומה של העברת המידע הצורני, מנגנון הנקרא "גנטיקה".

ושבאופן טבעי יש התפתחות ו"התמחות" של תאים לאיברים שבהם הם מצויים ואותם הם מרכיבים. כלומר בכל היצורים בעולם קיים מנגנון ההתפתחות מ"זרע" ליצור.

איש לא מכחיש שבחלק מהיצורים - בעיקר ב"ממלכת חרקים" אך גם אצל דו-חיים כצפרדעים וסלמנדרות, ישנם מעברים מצורת יצור אחד לאחרת מרימה הנושמת במים כדג, ליתוש הנושם אויר כצפרדע.

ושבאופן טבעי ישנם שינויים מדור לדור בכל היצורים. למשל, בני האדם כיום גבוהים יותר מאשר בזמן מלחה"ע הראשונה.

איש לא מכחיש שתהליך ברירה מלאכותית פועל. כלומר: ידוע שאפשר לחפש בעדר את העקודים ולהוציא אותם.

בדרך זו "יצרו" את התוכונים הכחולים, שלא היו קודם, באנגליה, לפני 150 שנה. יודעים את שם האיש ותאריך הצלחתו.

בדרך זו כמה אנשים גידלו באופן מלאכותי את הבננות שאנו אוכלים כיום, אשר אין להם זרע.
בדרך זו יצרו חקלאים בדורנו, באופן מלאכותי את הענבים חסרי הגרעינים.

בדרך זו אנשים יצרו באופן מלאכותי את ה"פרה ההולנדית" המניבה חלב רב וגם עמידה בפני מחלות.

בדרך זו יצר מדען ותלמידו היהודים, באופן מלאכותי בזמן מלחמת העולם השניה את החידקים שמגופם אפשר לחלוב "סטרפטומיצין" חומר שאינו רעיל מדי, והפוגע בחידק הסטרפטוקוקוס העמיד בפני אנטיביוטיקה.

בדרך זו פועלים החקלאים לקבלת זנים גדולים יותר או עסיסיים יותר או צבעוניים יותר.

השיטה ידועה ופועלת אלפי שנים. היא לא מסובכת. בוחרים את הזוגות הרצויים, ומכליאים אותם עד קבלת התכונה הרצויה.

וכך עושים בפרדסי חב"ד לאתרוגים, ובמירון להדסים.

בדרך זו פועלים כל בעלי הסוסים, התרנגולים וחיות "בית" אחרות המעוניינים ל"קבל" חיות בעלי תכונות רצויות. כך מגדלים כלבי שמירה ורשעים גידלו כך כלבי רציחה - בניגוד לנפש הטבעית של הכלב, האומר בכל יום באו נשתחווה ונכרעה לפני ה' עושינו. ושפסוקו "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב".

איש לא מכחיש שניתן לברור בפעולת "הכלאה" בעלי חיים כך שתכונות מזגם יהיו רצויים. למשל ישנן מכלאות ה"מייצרות" תרנגולים רגועים יותר. או פעלתנים פחות. ומטילי ביצים גדולות יותר.

שאלו את זקניכם: האם בימיהם ביצי תרנגולת היו גדולים כך?

וכך, להבדיל, אנו עושים כשאנו מחפשים שידוך הגון לבנינו, ומבקשים "זרע של קיימא" וכן להטיב בייחוס אבות. כתבתי "להבדיל" כי למעשה זה של ברירת צאצאינו יש משמעות עמוקה יותר, לעמנו ולעולם כולו.

כמובן, החשוב הוא מקומו של היהודי בתהליך זה על פי רבותינו ז"ל. "לידע מה חובתינו בעולמינו, שלית אתר פנוי מיניה".

אבל לא להכחיש את קיום המציאות וקיומו של זה העולם. עוד מעט קט נרחיב על כך בע"ה. היהדות אינה כיסלות ח"ו. היהדות אינה איוולת ח"ו.

להיפך, הקב"ה לימד אותנו להילחם באיוולת כמאמר דוד המלך ע"ה אשרי האיש...ובמושב לצים לא ישב.

מה שטענו יוצרי סברת האבולוציה, וביניהם דארווין הוא שבאופן טבעי, כלומר מעצמו, בהינתן מספיק זמן, ימותו ההכלאות ה"לא מתאימות" וישרדו ההכלאות ה"מתאימות" ביותר.

כך שצבע התוכונים - ירוק, הוא הצבע שישרוד, ולא הכחול, כי כך הוא מתמזג בהסוואה עם העץ הירוק. וצבע העץ הוא ירוק, כי כך הוא סופג את האור הכחול והאדום המתאימים ביותר בימינו, כדי שתאי העלים יוכלו באיבר הכלורופלסט לפוצץ את המים ולהפריד ממנו פרוטון אחד על ידי ריכוז אור השמש בנקודה נכונה. ולאחר מכן, להשתמש בפרוטון הזה כדי לפוצץ את העשן שבאויר ולהפוך אותו לגוף העץ. כשהתנאים היו שונים, ואכן הם עדיין שונים בים, הרי שהיה עדיף לבצע תהליך זה בצבע הכחול. וכך יש אצות ים קדומות כחולות.

בממלכת החי והצומח ישנם חיים המתרבים בקצב של דורות רבים בכל שעה ושעה, ואינם צריכים להמתין י"ח שנים לחופה. הזבובים מתרבים ביום. תאים חיים, וחיידקים מתרבים בדקות ולפעמים בשניות.

הזבובים כבר הוכיחו "הסתגלות" לתרופות על ידי ברירה טבעית. כלומר: זבובים שנפגעים מרעלים מסויימים מתים. אך אלו העמידים לרעל זה שורדים. בהתרבותם נוצר דור חדש, שעמיד לרעל זה.

כל הדברים הללו הינם עובדות. איש לא מתווכח עם עובדות אלו.

השאלות ברמת ההגיון והשכל הינם:

א. כמה זמן זה "בהינתן מספיק זמן". כמה זמן "קיים כדור הארץ" כפי שאנו מכירים אותו?

ב. מה זה אומר לי, מה המסקנה, לגבי התנהגותי, לאחריותי כלפי הזולת וכלפי העולם. כלפי הקב"ה ואמונתי? כלפי משפחתי וכלפי עמי? וכלפי עצמי?

את סברת ה"ברירה הטבעית" (שהייתה כבר מפורסמת עוד לפניו בין חוקרי טבע) פרסם דרווין לאחר מסע באיי הגלפגוס, שם הוא ראה סוגי בעלי חיים הדומים זה לזה אך בגלל היותם מבודדים באייהם שנים רבות, ייחודיים כל אחד בהתאמה לאי שלו. מאז אוששה הטענה שלו באלפי דרכים. מהרמה המיקרוסקופית, והניסויית, ועד רמת המעקב בבעלי חיים עיליים. הקשר בין בעלי החיים (וגם בין הצמחים לבעלי החיים) ולמעשה הקשר ההמשכי של כל עולם החי נתגלה והתרחב לעין ארוך מאשר בתקופתו. אם נקרא שוב את דרישת רז"ל מאיתנו, כבכתבי האר"י ז"ל על כוונת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" שיש לכוון בשעת התפילה, נראה שבדיוק על זה מדובר.

השאלה המרכזית היא על זמן כדור הארץ. וכבר הקדמתי לגבי רבותינו. בואו נראה את הממצאים.

מאוד עמקו מחשבותיך

מי שמתבונן בדרך מבית שמש לגוש עציון, וכן בעליה לירושלים משער הגיא, רואה שההרים בנויים מסלעי גיר, שכבות שכבות. בחפירות שעשו בשכבות אלו, בארץ ובעולם כולו, נתגלו תכונות אופייניות לכל שכבה. במקום שהיום שכונת קריית משה, היתה מחצבה לאבן גיר "דיר יאסינית" (על שם יהושע הכהן הגדול שלפני מתתיהו), וממנה היו בונים את ירושלים. במחצבה זו נמצאו מאובני דגים רבים, ורבים העדים לכך. בהסתכלות מיקרוסקופית באבני הגיר (ולפעמים גם בעין) ניתן לראות את היצורים הימיים שמגופם אבן זו עשויה. לאורך נהר הירדן ניתן למצוא שכבות אשר ההמשך שלהן נמצא קילומטרים אחדים דרומה בעבר הירדן מזרחה. ההרים נחצו והוסטו. כיום מודדים בירדן ומוצאים שלוחות היבשה נעות כמעט סנטימטר בשנה. אין זה סוד כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה.

עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו.

בים הצפוני וביבשת הדרומית ישנן שכבות קרח מרובות שנים. באחד הקרחונים נמצא פיל קדמון - "ממותה" שלמה. את ציד הממותות צירו אנשים קדמונים במערה בצרפת, ושרידים שלהם נמצאו.

גם קרן של שור הבר נמצא בארצנו כשש אמות ארכו, ועותק שלו נמצא בתצוגה בכניסה למוזיאון ישראל. אך לא בשור הבר ולא בממותה (הבהמות?) עניינינו.

שכבות אלו נוספים (או היו נוספים, טרם עידן ההתחממות בעשור האחרון) כל שנה בתקופת החורף, ונמסים חלקית בתקופת הקיץ. בזמן הקיץ השכבה העליונה ספגה את האבק והחומרים וגם בעלי החיים המקרוסקופיים הנמצאים באויר באותו הזמן, ונוצר "קו" הנראה לעין ושאפשר לבחון אותו. כך שאם חופרים בשלג ובקרח מגלים שכבה אחרי שכבה של "קליפות" שאפשר לראותם בבירור, ובתוכם כלואים בעלי חיים ואויר מאותו החורף. ויש עשרות אלפי שכבות.

שומר כל עצמותי.

כאשר בעל עצמות גדל, כלומר כשעצמותיו של בעל חי צומחים וגדלים, הם נוצרים בעיקר מסידן, אך סביבם יש גם רקמות חיות. הרקמות החיות עשויות בעיקרן מהיסוד פחמן עם פרוטונים (היסוד מימן) ומספר יסודות נוספים. את הפחמן היצור מקבל מאכילת בהמות וצמחים. הבהמות מקבלות את הפחמן מהצמחים. והצמחים, כאמור לעיל, מקבלים את הפחמן מהעשן "דו תחמוצת הפחמן" שבאויר. חלק קטן מהעשן שבאויר הוא בעל רדיו-אקטיביות, כתוצאה מחשיפה לשמש. כשהיצור מת, הוא מפסיק לקלוט פחמן חדש, וכל הפחמן הרדיואקטיבי שבו ממשיך להתפרק. כשעוברים מספיק שנים, ניתן לבדוק לפחות במשך כמה שנים היצור הזה כבר מת. הדבר משול למציאת שק עתיק עם מטבעות (כמו אותו שקיק עם מטבעות שקלי כסף וחצאי שקלי כסף צורי, שנמצאה בעוספיה בשנת תש"ך, ולידה שקיק עם מטבעות נחושת). מהתבוננות בתאריך ובשם המלך שעל המטבע המתקדמת ביותר, ניתן לדעת ששקיק זה הוא לפחות לפני כך וכך שנים. (ואכן, אנו יודעים על פי זה שהיו אלו מטבעות מחצית השקל, וכן מטבעות שקל עם איסרי נחושת לידם לפי שיטת רבי מאיר, שלש שנים לפני חורבן הבית, שהגיעו מבבל).

ידוע שהשיטה אינה מדוייקת, אך לכל הפחות, היא נותנת תוצאה שלא יכולה להיות פחות ממנה.

באופן דומה: מי שנוסע מים המלח לאילת במכוניתו במשך שעה אחת, אינני יודע במדוייק את מהירותו לכל אורך הדרך, אך חזקה שבנקודה כלשהי עבר את מאה הקילומטרים לשעה.

בשיטות דומות ניתן לבדוק מתי התייבשו סלעים מלבה - החומר הנוזלי הפורץ מהרי געש. אי הדיוק יכול להיות בן מליוני שנים, ובכל זאת, החמרים הקיימים בהם, הם תוצר של התפרקות רדיו-אקטיבית איטית, ולא יכולים היו להגיע לשם אלמלא התייבשו לפני כך וכך מליארדי שנים.

מה שחשוב להדגיש הוא שההתבוננות בעולם ובמציאות אינה כדי לדחות את הקב"ה. אין זה "חיפוש של אפיקורסים". אלו רק קופצים על העגלה. אבל זו עגלת המציאות.

וטוב שכך. אם תשימו לב, רוב מובילי האתיאיזם הלוחמני כיום ובעבר הקרוב בארה"ב הם יהודים. קרל סאגאן. דוגלאס הופשטטר. אוליבר זקס ועוד. וכך גם היו מובילי הקומוניסטים.

בארצות בהם יהודים אלו חיים, הם נלחמים נגד האמונה הנפסדת באלילי העמים. אלו כביכול מאמינים בקב"ה.

וכך נאלצו לכתוב כל גדולינו בפתח ספריהם:

"דע כי כל מקום שנאמר בספרי גוי, אין הכוונה לאומות שאנו חסים בצילם. שכן..." וכו' וכו'.

עד כדי כך שהיו צריכים להשמיט ולשנות בתפילות. ואין לומר "שהם משתחוים להבל ולריק". להחליף כל מקום שנאמר נכרי לעכו"ם. אפילו פאה נכרית הפכה לפאת עכו"ם והמ"י.

האם אנחנו יכולים לתאר באלו תנאי השפלה חיו היהודים רק לפני דור.

ובכן מורי ורבותי, קטונטי, ובכל זאת אני מעיז לאמר: הם אכן משתחוים להבל ולריק. חלילה לנו להצטרף אליהם!

האינכם רואים את יד ה' בדבר?

כפי שהרמב"ם (המצונזר) בהלכות מלכים כתב בלשון הקודש - המובנת לכל תלמיד שעיניו בראשו:

... הנצרי שדִמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל,

שנאמר: 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה?

שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן.

וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוק מבלעדי ה'.

אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו.

וכל הדברים האלו של ... הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד,

שנאמר (צפניה): "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

אסיים בדברי זקני זצ"ל זי"ע תלמיד המגיד ממעזריטש בספרו דברת שלמה על פרשת השבוע:

וכן האדם עצמו

אע"פ שיש לו גוף עב ומגושם. עכ"ז הוא מלא בחיות ובהירות הבורא

שהוא בחינת הנשמה שבו שהוא חלק אלקי ממעל.

וכיון שהוא מדבק עצמו על ידי נשמתו הקדושה

בחיות הבורא ובבהירותו שהוא בכ"ד (בכל דבר)

כ"ש (כל שכן) ואתה מחיה את כולם וכו'.

וממשיך להראות כיצד יש ללמוד את התורה הקדושה ואת אותיותיה, ולגלות את סודותיה המוסתרים בה ככל שביכלתנו.